תוכן

ה) לכן נבאר עניני העיבור ונאמר, כי הלא ב׳ בחי׳ יש בעיבור, וכל בחי׳ כלולה משני עיבורים, שהוא ג׳ זמנים. וביאור הדברים, כי תחלה הכל היו זו״ן בסוד העיבור, והיו בבחי׳ ג׳ כלילין בג', ונקודת מלכות כלולה עמהן. ואח״כ נולד, והיה לו זמן יניקה. ואחר כך הגדיל, והיה לו עיבור ב׳, לצורך המוחין שלו, שאז נקרא זמן הגדלות. נמצא שהם ג׳ זמנים, וב׳ עיבורים. עיבור דג׳ כליל בג׳, ויניקה, ועיבור ב׳. והרי זה בחי׳ א׳, בסוד חיצוניות.